מעוניין בעוד פרטים ?
הגדרת המצב התפקודי של הקשיש ושלפיהם נקבל החלטה לאיזה בית אבות יותאם.
עצמאי:
קשיש שאינו זקוק לעזרת הזולת בביצוע הפעולות היומיומיות . מתפקד באופן עצמאי תפקודית ומנטילת.
תשוש:
קשיש המתקשה בפעולות היום יום וזקוק לעזרה בתפקודי היום יום רחצה, הלבשה, האכלה, ניידות, שליטה על סוגרים. קשישים תשושים בד"כ משתמשים בהליכון או מקל על מנת להתנייד.
סיעודי:
קשיש הזקוק לעזרה מלאה ברוב הפעולות היומיומיות. מרותק לכסא גלגלים, או למיטה, בד"כ אינו שולט על הצרכים, זקוק לעזרה מלאה ברחצה, בלבוש, האכלה. לעיתים קיימת הפרעה בהתמצאות, ולעיתים הוא צלול לחלוטין.
תשוש נפש:
קשיש הסובל מירידה קוגניטיבית בדרגות חומרה שונות: הפרעות זיכרון לטווח הקצר או הארוך, חוסר התמצאות בזמן ובמקום, בלבול, חוסר הכרות של הסובבים אותו. כתוצאה מאלצהיימר או מחלת דמנציה אחרת. תשוש נפש יוגדר רק על פי אבחון של פסיכוגריאטר שבו יאובחן ויקבע מצבו המנטלי.
ת. נפש מתנייד בכוחות עצמו .
סיעודי זמני
קשיש אשר עבר משבר בבריאותי { כמו ניתוח} ויש לו יכולות שיקומית. הצפי שלאחר תקופת ההחלמה הזמנית יחזור למצבו בקודם.
סיעודי מורכב – סיעודי רפואי:
קשיש סיעודי הזקוק בנוסף לעזרה בפעולות היומיומיות גם לטיפול רפואי, לעירויים, דיאליזה, פצע לחץ דרגה 3 ומעלה, מחלת סרטן פעילה. החל מ-1 לינואר 2009 חולים המוזנים בזונדה יוגדרו כחולים במצב "סיעודי", בדומה לחולים המוזנים בצינור ישירות לקיבה { פג}
שאלות לתשובות נפוצות:
משרד הבריאות עזור במימון עלות אשפוז בבית אבות , לחולים הנמצאים בהגדרות תפקודיות :
- סיעודיים – חולים שאינם ניידים וזקוקים לעזרה בכל פעולות היום יום.
- תשושי נפש – חולים הסובלים ממחלות דמנציה למיניהן , וזקוקים להשגחה במחלקות מוגנות בבתי אבות.
לשכות הבריאות נמצאות במספר ערים על פי חלוקה לנפות. המחלקה המטפלת הינה היחידה לחולים כרוניים. ניתן לפנות ללשכה בימי קבלת הקהל. קבלת העזרה מותנת בבדיקת היכולת הכלכלית של החולה וילדיו.
קוד הינו עזרה כספית אותו נותן משרד הבריאות לחולים סיעודיים או תשושי נפש לעזרה במימון האשפוז בבית אבות על פי קריטריונים של מבחן הכנסות. הזכאות מותנת ע"י השתתפות עצמית של החולה וילדיו. על מנת לוודא את גובה ההשתתפות והעזרה יש להמציא מסמכים רפואיים וכלכלים שלפיהם תינתן העזרה.
- הגדרה תפקודית.
- מסמכים רפואיים.
- מסמכים סוציאליים.
- ריכוז יתרות ועובר ושב של הקשיש/ה.
- מקור ההכנסות.
- נכסים ודירה.
- משכורת של הילדים.
(נקודות זיכוי שיילקחו בתחשיב של ההשתתפות העצמית – משכנתא, ילד בלימודים גבוהים)
תהליך קבלת הקוד אורך מס חודשים , ותלוי במיכסות שישנם בכל לשכה. בעבר זמן ההמתנה היה ארוך מאד. כיום זמן ההמתנה התקצר משמעותית.
סכום חודשי אותה משלמת המשפחה לבית האבות בתקופה עד קבלת הקוד.(בהתאם להסכם עם בתי האבות) ישנם חולים הנמצאים במצב שאין באפשרותם להמתין עד לקבלת הקוד, בשל אילוצים רפואיים , תפקודיים.
חלקם מאושפזים בבתי חולים ולא יכולים לחזור לטיפול ביתי, וחלקם נמצאים בביתם במצב תפקודי ירוד, וזקוקים לטיפול אנשי מקצוע, באופן מידי.
ריבוי מיטות בבית אבות ותחרות בין בתי האבות, יצר היצע המאפשר למשפחה הסכם ביניים . ובכך לגשר על ההמתנה לקוד בבית בטיפול ירוד.
הסכם הביניים הינו תשלום – טרום קוד.
*הקוד שיתחיל במועד מאוחר יותר אינו רטרואקטיבי והכסף ששולם באופן פרטי אינו מוחזר למשפחה.
תלוי ביכולות והסכמים שהמשפחה סגרה עם בית האבות. ישנם בתי אבות שיכללו במחיר הטרום קוד תרופות , חומרי ספיגה, וכו…. וישנם בתי אבות שיתמחרו את המחיר ללא התוספות.
יש לקחת בחשבון , שכל חולה צורך כמות אחרת של סופגניים ותרופות.
יש לסכם את הדברים מראש , על מנת שלא תהיה הפתעה שלא היתה אליה מוכנות.
בהמשך עם קבלת הקוד, ימשיך החולה את השהות באותו חדר ובאותה מחלקה, אך הגורם הממן הינו מ. הבריאות.
הקוד של מ. הבריאות כולל בתוכו את כל העלויות כמו חומרי ספיגה, תרופות שבסל הבריאות, ואמבלונסים.
בתי אבות פרטים שאינם מקושרים למכרז של מ. הבריאות , לא יקבלו חולים בטרום קוד. היות ואין להם את ההתקשרות הכספית עם מ. הבריאות. יחד עם זאת במידה ויש בהם מחלקות סיעודיות ו/או ת. נפש חל עליהם פיקוח של משרד הבריאות.
בבתי אבות שיש בהם רישיון לתת עירויים .בד"כ במקומות בהם יש רופא 24 שעות ביממה.
בתי האבות שיש בהם 24 שעות רופא הם בתי אבות שבד"כ יש להם מחלקות לחולים מורכבים המחייבת השגחה צמודה.
ישנם בתי אבות סיעודיים שרוצים להתבדל מבתי אבות אחרים, ולהוכיח את הקפדתם על השגחה מקצועית המעסיקים רופאים בשעות הלילה והיום.
החדרת אנטיביוטיקה בווריד מחייבת רישוי מיוחד. בבתי אבות שאין השגחה ע"י רופא 24 שעות ביממה ובמידה והחולה הזדקק לאנטיביוטיקה תוך ורידית הוא ישלח לבית החולים, לטיפול.
למרות היותו של בית האבות מקום טיפולי שיש בו השגחה צמודה ע"י אחיות ורופאים אין הוא משמש כתחליף בלית חולים.
הסוגיה החשובה לבחינה: הינה איכות חייו של הקשיש בביתו והאם הטיפול שהוא מקובל עונה על צרכיו הרפואיים והנפשיים?
כאשר הקשיש הינו צלול והוא מביע התנגדות לעזיבת הבית, יש להתחשב בדעתו ולעזור לו לקבל את הטיפול הביתי הכי טוב שניתן, יש לכבד את דעותיו אפילו אם הם בניגוד לדעת המשפחה.
תמיד ישנה אפשרות להציע לו לעבור לבית האבות לתקופת ניסיון ולבדוק את ההתאקלמות במסגרת בית האבות, תוך הבטחה שלא יתבצע שום שינוי בביתו.
שונה הדבר לגבי חולים שאינם צלולים, או לחילופין שאינם מודעים לאיכות חייהם הירודה.
כאן המקום לקבל החלטות עבורו ולעיתים זה יבוצע רק בקבלת אפוטרופסות על רכושו ועל גופו. כל זה תלוי בקבלת הטיעונים בבית משפט לעיני משפחה , עם המלצת מומחים לנושא.
על פי חוק המזונות מלבד החובה הבסיסית לכלכל את בני הזוג וכן את ילדים שנחשבים לקטינים, חלה על הילדים חובה לספק מזונות ולתמוך כלכלית גם בהוריהם. החוק גם קובע כי מלבד הוריהם, חייבים הילדים בתשלום מזונות של הסבים וכן של ההורים והסבים של בני הזוג, בהתקיים התנאים הנדרשים.
על פי חוק המזונות, לקשישים אשר אין באפשרותם לכלכל את עצמם קיימת הזכאות לדרוש מילדיהם תמיכה כלכלית. החוק, המבוסס על אחריות הדדית במסגרת המשפחה, מאפשר לרשויות השונות לחייב ואף לתבוע בני משפחה בתשלום מזונות במידה ולקשיש אין את האפשרות לשלם עבור הוצאות האשפוז שלו בבית אבות או במוסד סיעודי.
על ילדים בוגרים חלה חובה לתמוך בהוריהם מבחינה כלכלית, זאת בתנאי שיש בידיהם האמצעים הכספיים לעשות כן, במקביל לכלכלת ילדיהם ובני זוגם. ניתן להגיש תביעה לתשלום מזונות בהתקיים שלושת התנאים הבאים:
- הכנסה מספקת – במידה ולאחר סיפוק הצרכים של עצמו, בן/ת זוג, ילדיו הקטינים וילדיו הקטינים של בן/ת הזוג נשארה לחייב במזונות הכנסה מספקת.
- אין מנוס מתשלום מזונות – כאשר אין באפשרותו של ההורה הקשיש לספק את צרכיו מעבודה, נכסים או מקור הכנסה אחר ולכן זקוק לתמיכה כלכלית ואין מנוס מתשלום מזונות.
- אין אפשרות אחרת לתשלום מזונות – אם ההורה הקשיש אינו מקבל מזונות מעיזבון, בן/ת הזוג, הוריו, או קרוב משפחה אחר הקודם לאותו אדם.
על מנת לדרוש מזונות מילדיהם, על ההורים הקשישים להוכיח כי אין להם הכנסות נוספות, שהם אינם יכולים לכלכל את עצמם ושילדיהם מבוססים דיים כדי לפרנס את בני משפחתם במקביל למתן התמיכה הכלכלית.
החשיבות של חוק המזונות באה לכדי ביטוי גם בזכות לחייב את הילדים הבוגרים בהשתתפות בעלות אחזקת ההורים בבתי אבות ובמוסדות סיעודיים. חובה זו מוסדרת בכללים ונהלים מפורשים של משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה. כמו כן החוק קובע כי היקף המזונות והאופן שבו יסופקו יקבעו על ידי בית המשפט בהתאם לנסיבות, לצרכיו של ההורה וליכולותיו הכלכליות של החייב בתשלום. במידה וילד מסרב לתשלום מזונות עליו להגיש ערעור, כאשר בית המשפט רשאי לפטור אותו מחובת התשלום החלה עליו באופן חלקי או מלא, בהתאם לנסיבות המקרה.
בדיקה שמבוצעת ע"י פסיכוגיראטר , המאבחנת מצב רגשי ושיפוטי.
באבחון המתבצע ע"י רופא מומחה נבדקת ההתמצאות של הקשיש במקום ובזמן, היכולות להתמצאות במציאות הכללית……
נבדקת התובנה, והשיפוט, רמת המסוכנות של בתפקודי היום יום, כמו הדלקת גז ושכחה, הליכה לאיבוד…….
ניבדק המצב הרגישי והאם יש מצוקות או תסמיני דיכאון.
על סמך הבדיקה מתקבלות המלצות כגון:
המלצה תרופתית טיפול ביתי עם השגחה של חוק הסיעוד או עובד זר. מעבר לבית אבות למחלקה מוגנת או פתוחה. הליכה למרכז יום.
במידה והמשפחה מתקשה בטיפול של בן המשפחה הסובל מדמנציה יש אפשרות לגשת לקבל עזרה מאחת מקבוצות התמיכה של עמותת "עמדא" הנותנת ייעוץ למשפחות של חולים הסובלים ממחלות דמנציה ואלצהיימר.
כן. לקשישים המוגדרים תשושים. בהתאם לקריטריונים. במשרד הרווחה שבעירייה באגף המטפל בקשישים , ישנה אפשרות להגשת בקשה לעזרה למימון מעבר לבית אבות.
הקריטריונים הינם:
- תפקוד הקשיש – על פי דוח תיפקודי קופת החולים.
- רצון הקשיש בעזיבת הבית ומעבר לבית אבות.
- מבחן הכנסות של הקשיש וילדיו, חתניו/ כלותיו
- עלות שכר דירה.
האישור להעברת הקשיש לבתי האבות תיבחן על פי הקריטריונים והחוקים של משרד העבודה והרווחה.
הניסיון מוכיח שאצל הרבה מאד קשישים המעבר לבית אבות תורם לשיפור באיכות חייהם כתוצאה מהשגחה רפואית צמודה, ופתרון לסוגיית הבדידות.
הדאגה שההורים הקשישים חסרי הישע יסבלו מהזנחה , הינה דאגה טבעית של ילד להוריו המבוגרים.
הטיפול בהורה מופקדת על המטפל העיקרי בבית או בבית אבות.
על מנת לדעת שההורה הקשיש מטופל באופן אחראי ומסור יש לשים לב: הנהלת בית האבות מתייחסת לעובדים שלה בצורה מכובדת.
- בית האבות נקי ומסודר, המזון טרי ונקי.
- ביקורים בשעות שונות .
- מעורבות ומידע לגבי הטיפול ע"י צוות הרפואי.
- הקשיש נקי ומסודר ומצב רוחו יציב.
ניתן להעיר הערות בונות לצוות לגבי הטיפול , וליצור אמון בין הילדים לצוות המטפל.
אין אישור לאחזקת עובד זר בתוך מחלקות בתי האבות. כאשר קשיש עובר לדיור מוגן כשהוא עצמאי, ובהמשך הזמן הוא יזדקק לעובד זר ניתן יהיה להעסיק בדיור המוגן עובד זר.
המטפלות בבית האבות הוכשרו בתחום הטיפול בקשיש. הם עוברות סדנאות וקורסים בנושא.
המטפלות הינן חלק מהצוות הרפואי והפרא רפואי.
עו"ז מטפל בקשיש אחד על אחד, ודואג לבריאות הקשיש ולסביבתו.
מטפלים בבית אבות אחראים על מס מטופלים, והם חלק מצוות גדול המטפל בקשיש.
עו"ז לא למד בארץ מוצאו את המקצוע הטיפולי.
מטפל בבית האבות עובר הכשרה מקצועית לטיפול בקשיש, ויש יכולת לטפל במצבים שונים.
יש לשים לב לאיכות חייו של הקשיש:
האם הקשיש משתף פעולה עם המטפל?
האם המטפל מחזיק מעמד ולא קורס תחת הנטל הטיפולי?
האם הקשיש נהנה מפעילות חברתית? או שהוא מבודד בתוך ביתו?
האם יש צורך בטיפול של גורמים רפואיים נוספים- כמו רופא, אחות, פסיכיאטר, דיאטנית, עו"ס
