הדיור המוגן מיועד בעיקר לאנשים מעל גיל פרישה, אם כי ניתן למצוא במסגרת מגורים זו גם אנשים צעירים יותר. האנשים שבוחרים לגור במסגרת דיור מוגן הם עצמאיים בהתנהלותם היומיומית. הדירות בדיור המוגן כוללות בדרך כלל שני חדרי מגורים עם מטבח וחדר אמבטיה. הדירות מיועדות לזוגות או ליחידים ומציעות חיים עצמאיים כאשר במידת הצורך אפשר לקבל סיוע נוסף מהחברה המנהלת.
אמנם הדיירים יכולים להיכנס ולצאת מהמתחם כרצונם ללא כל מגבלה, אבל רצוי לידע את מנהלי המקום אם מתכוונים לחזור בשעה מאוחרת או ללון מחוץ למקום במשך תקופה מסוימת.
המתקנים והשירותים הנלווים בדיור המוגן משתנים ממקום למקום בהתאם לחוזה שנחתם בין הדייר להנהלה, כך גם המחירים של דיור מוגן. ברבים מבתי הדיור המוגן ניתן למצוא באזורים המשותפים: מסעדה, חדרי אירוח לבני משפחה וחברים, חדרי כביסה, סלון יופי, גנים מטופחים, בריכת שחיה, חדר כושר, אולם מופעים ומקום מפגש לדיירי המקום. זאת על מנת ליצור הזדמנויות לפיתוח קשרים חברתיים עם שאר חברי הקהילה.
עובדי המקום נמצאים תמיד במקום על מנת לעזור לדיירים בכל נושא בין אם מדובר בתיקונים בדירה או במקרי חירום רפואיים. מטרתו העיקרית של צוות העובדים היא להתמקד ברווחת הדיירים ולסייע בכל נושא, ככל הנדרש.
קושי בשינוי מקום המגורים
לאחר שסוכם על כל עניין המחירים, המעבר לדיור מוגן יכול להציע לדייר ביטחון פיזי ותמיכה חברתית, יותר מאשר מגורים בבית הפרטי. אולם, הדבר כרוך בעקירת מקום המגורים ממקום מוכר למקום בלתי מוכר, וזה בהחלט יכול להוות קושי. לכן מומלץ לבקר ולבדוק לא רק את דירת המגורים אלא גם את המיקום והאזור שבו נמצא הדיור המוגן ואת מגוון דייריו.
מאחר שדיור מוגן הוא סוג של מגורים בקהילה, הדיירים נהנים ממעטפת שירותים קהילתיים ואישיים שמעניק הבית, בעיקר כאשר מצב הבריאות מידרדר וניתנת האפשרות לקבל מטפלת צמודה דרך חוק הסיעוד. אומנם, חוזה המגורים במסגרת זו מחייב את הדיירים לממן מכיסם את התשלום עבור השירותים הרפואיים, אבל ללא ספק במצבו הרגיש של הדייר המבוגר, תשלום זה כדאי ומשרה תחושת ביטחון.
מסלולי תשלומים
באשר לתשלומים שדיירי המקום נדרשים לשלם במסגרת מכלול המחירים של דיור מוגן – הנושא מתחלק לשני חלקים עיקריים: האחד הוא תשלום עבור הדירה והשני הוא דמי אחזקה חודשיים.
תשלום עבור הדירה – הפיקדון משמש לתשלום עבור הדירה. יש מספר אפשרויות לתשלום זה ואפשר אפילו לרכוש את הדירה אבל מכל המסלולים, מסלול הפיקדון הוא הנפוץ ביותר.
מסלול הפיקדון מתחלק לשני מסלולים:
מסלול שבו הדייר מפקיד סכום מסוים שנקבע לאחר משא ומתן ונחתם בהסכם. מהסכום מנוכים דמי שחיקה שנתיים למספר שנים מקסימאלי, והסכום שנותר לאחר פטירת הדייר מועבר ליורשים.
במסלול שני שנקרא בעגה המקצועית "מסלול דמי כניסה", הדייר מפקיד סכום ראשוני נמוך משמעותית ממסלול הפיקדון, אבל שיעור הניכוי השנתי גבוה יותר. מסלול זה כדאי למי שמתכוון לגור במקום תקופה קצרה בלבד או למי שלא מסוגל לשלם את דמי הפיקדון הגבוהים.
תשלום חודשי לדמי אחזקה ושירותים – דמי האחזקה החודשיים נקבעים מראש בהסכם. תשלום זה כשמו כן הוא – הוא מיועד לכיסוי ההוצאות השוטפות כגון חשמל, מים, ארנונה ושירותי החברה והתרבות השונים.
